הלכתי ברחוב, נפלתי ונפצעתי ממפגע בדרך. מה עליי לעשות ? למי עליי לפנות ?

הלכתי ברחוב, נפלתי ונפצעתי ממפגע בדרך. מה עליי לעשות ? למי עליי לפנות ?

בתי המשפט בכל הערכאות דנו בנושא אחריותן של עיריות, מועצות ובעלי נכסים כלפי המבקרים בהן. הגישה (באופן יחסי וכמובן שכל מקרה לגופו) מקלה ורחבה כלפי הנפגע, שכן על בעליו של נכס כלשהו המזמין אליו מבקרים, לדאוג לשלומם.
סקירת הפסיקות של בתי המשפט השונים מהשנים האחרונות, מעלה כי בתי המשפט נוטים לדחות את טענת הרשויות ובעלי הנכסים (המקוממת לעניות דעתי) לפיה "אדם עיניו בראשו ועליו להיזהר ממפגעים שכאלה", מקבלים את התביעות ופוסקים פיצויים בסכומים לא מבוטלים.

ברמה המשפטית – תביעות מסוג זה מוסדרות ומוגשות מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכן הפרת חובה חקוקה (Action Of Statue) שהינה עוולת מסגרת בדיני הנזיקין ויוצרת עילת תביעה בנזיקין.

בשלב הראשוני יש לבחון האם מדובר בתאונת עבודה (בדרך אל העבודה, חזרה ממנה, או במהלכה).
במידה והתשובה חיובית, מוגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה, ולאחר מכן תזומנו לוועדה רפואית (לאחר שנה מיום הפגיעה לקביעת נכות צמיתה) ובסופה, במידה ואכן יפסקו אחוזי נכות, ישולם פיצוי בהתאם לשכר וגובה הנכות שנקבעה (ברור שאני מגיע לוועדה הרפואית ..).
חשוב לציין כי הפנייה לביטוח הלאומי מתבצעת בנוסף לתביעה הנזיקית כנגד הרשות או העסק. כמו-כן, כל סכום אשר משולם ע"י המוסד לביטוח לאומי, מקוזז מהפיצוי שישולם בתביעה הנזיקית.

וכעת נשאלת השאלה, מהו מפגע? להלן מספר דוגמאות:

– מדרכה משובשת היוצרת הפרשי גבהים (שבורה, סדוקה, רצפות משתלבות שאינו באותו הגובה).
– מדרגות לא תקניות (שבורות או סדוקות, ללא פסי החלקה \ ANTISLIP, ללא מעקה תקין, תאורה עמומה או חשוכה…)
– שפת מדרכה שבורה.
– בור ניקוז \ ביוב.
– פח אשפה \ פסולת \ גזמי עצים וכיוצב' שהושארו ללא תיחום או אזהרה.

אז למי פונים ?

השלב הראשון הוא להבין מיהו בעל הנכס \ האחראי על השטח.
אם ברחוב או מדרכה עסקינן, הגורם הרלוונטי יהא העירייה או הרשות המקומית אשר בשטחה אירע המקרה.
במקרה בו מדובר בנכס פרטי (סופר מרקט, חנות, קניון, חניון וכיוצב') יש צורך בבירור זהות מבטחתה של העסק \ מקום האירוע.

נפלתם ונחבלתם. מה עליכם לעשות ?

ראשית, פנו לקבלת טיפול רפואי – חשוב מאוד לשמור את כל התיעוד הרפואי ולעקוב אחר תיאור המקרה של הרופא בטפסים.
לנוכח העומס על מערכת הבריאות בישראל, במקרים רבים נרשם ע"י הרופא\ה המטפל\ת תיאור נסיבות המקרה בצורה לא מדויקת (בלשון המעטה), מה שעלול לגרום לבעיות ראייתיות קשות בתיק (כמובן שאנחנו מסתדרים גם במקרים שכאלה 🙂 ).
צלמו את המפגע – סמיכות הזמנים לאירוע חשובה מאוד. במידה ואינכם מסוגלים פיזית לצלם, נא בקשו מבן משפחה שיבצע זאת. יצוין כי זהות המצלם חשובה להמשך ההליך ויתכן כי יתבקש לחתום על תצהיר ויזומן למתן עדות בבית המשפט.
עדים לאירוע – ככל והיו, דאגו לשמור את פרטיהם ושמרו עימם על קשר. במקרים רבים עדות יחידה של הנפגע (נקראת בשפה המשפטית עדות בעל דין יחיד) תזדקק לסיוע של עד כלשהו, אשר יחזקו את דבריו.

והדובדבן – הפיצוי:

בתביעות בגין נזקי גוף, בשונה מתביעות אחרות, התביעה מוגשת ללא סכום. הסיבה לכך היא שישנם פרמטרים אשר עתידים להתברר רק במסגרת ההליך עצמו ואינם ידועים בשלב הגשת התביעה.
ישנן 2 משוכות לעבור:
הראשונה – הוכחת הרשלנות. יש לבחון מהו המפגע וכיצד בעל הנכס \ העירייה, התרשלו וגרמו לנזק.
השנייה – הנזק. קביעת אחוזי נכות ושיעור הפיצוי.
ישנם מספר נתונים אקוטיים הקובעים את גובה הפיצוי: גיל, שכר, ונכות.
אחוזי הנכות – לב התיק. הפיצוי רובו ככולו נפסק בהתאם לפגיעה ואחוזי הנכות שנקבעים בגינה.
ניתן, באופן גס, לחלק תיקים המוגשים בעטיים של נזקי גוף ל-2:
תיקי נכות ותיקים ללא נכות.

כיצד נקבעת הנכות :

שיעור הנכות נקבעת באמצעות טבלה הנקראת דרגת נכות לנפגעי עבודה (תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה-תשט"ז, 1956). למשל, על פי טבלה זו, נזק קל לברך או הגבלה בתנועות עמוד השדרה מזכה ב- 10% נכות, ואילו הפרעות נפשיות מדורגות בין 10 אחוזי נכות ל- 100 אחוזי נכות, תלוי בעוצמת ההפרעה ומבחנים נוספים.
מדובר בתורה שלמה ולכל עו"ד שיטת פעולה שונה. כפועל יוצא, "תיקי נכות" מניבים פיצוי גבוה בשיעור ניכר מתיק ללא נכות (במידה והטענה כי נותרה נכות אכן מתקבלת, בין אם במו"מ או ע"י קביעה של מומחה מטעם ביהמ"ש).

"בניית התיק הרפואי" :

הדגש בשלב הראשון (לטעמי השלב החשוב ביותר בתיק) הנו בעיקר על איסוף מסמכים רפואיים ו"בניית התיק הרפואי".
בחלוף שנה יופנה הנפגע למומחה בתחום הנדרש בהתאם לפגיעתו (אורתופד, נוירולוג, פסיכיאטר, כירורג, ראומטולוג וכיוצב') וזאת לצורך עריכת חוות דעת ערוכה כדין על מנת שיוכל להוכיח את טענותיו שברפואה.
במקרה בו לא מושגת הסכמה בין הצדדים בנוגע לנכות, ימונה מומחה "נייטרלי" ע"י בית המשפט לצורך קביעת הנכות(קביעה זו מחייבת את הצדדים ובהסתמך עליה, בעיקר, נגזר סכום הפיצוי).

ראשי הנזק (רכיבי הפיצוי) העיקריים :
א. "כאב וסבל" (מה שנקרא בעבר בעגה "עגמת נפש"). בתיקים אלו, בהם לא מועלית טענה לנכות כלשהי (בד"כ בפגיעות קלות), או לחלופין לא נקבעו אחוזי נכות ע"י המומחה, נפסק פיצוי שנע בין אלפי לעשרות אלפי שקלים, כמובן שכל תיק הוא עולם ומלואו… בשונה מתיקי תאונות דרכים, במקרה זה ניתן יהא לקבל פיצוי גבוה בשיעור ניכר.
ב. הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד.
ג. עזרת הזולת.
ד. נסיעות והוצאות רפואיות.

מקווה שהצלחתי לעשות לכם קצת סדר באי סדר…
מומלץ בחום להיעזר בשירותיו של עו"ד ולא לפנות לבד. החל מהפנייה הראשונה שנעשית בתיק, כל מסמך עלול לשמש כנגדך בהמשך ההליך.